התערבות ביהמ"ש של ערעור - רק במקרה של טעות מהותית או חוסר איזון מופלג

כב' הנשיא י. אלון:

המשיב הורשע על פי הודאתו (במסגרת הסדר טעון), בעבירות שונות לפי פקודת זכויות יוצרים ופקודת סימני המסחר, שעניינן ביצור והפצה של עותקי מדיה של סרטים שעליהם זכויות יוצרים לפי החוקים הנ"ל.

לפי המפורט בכתב האישום מדובר ב- 780 עותקים של דיסקים באישום אחד, ו- 940 דיסקים באישום שני.

בית המשפט קמא (כב' ס. הנשיא השופטת ד. בית אור), גזר על המשיב 300 שעות של"צ, 8 חודשי מאסר על תנאי וקנס כספי של 20,000 ש"ח.

בפנינו ערעורה של המדינה על גזר הדין. לטענתה של המערערת המדובר בעונש קל החורג מרמות ענישה שנתאשרו בפסיקת בית המשפט העליון. לטענת ב"כ המדינה מן הראוי היה שבית המשפט יטיל על המשיב עונש מאסר, ולו במסגרת של עבודות שירות.

מסכים אני כי העונש שהטיל בית המשפט קמא נוטה לקולא, ואילו אני הערכאה הדיונית ייתכן בהחלט והייתי מחליט על עונש חמור יותר.

ברם, העניין בא בפנינו עתה כערכאת ערעור הדנה בערעור של המדינה על קולא נטענת של עונש, שקבעה ערכאה דיונית.

ערכאת ערעור לא תזדקק לערעור שכזה אלא במקרים בהם גזר הדין של הערכאה הדיונית לוקה בטעות מהותית, או בחוסר איזון מופלג, או בחריגה קיצונית אחרת מעקרונות הענישה.

ערכאת הערעור אינה שלב ב' של ערכאה דיונית, ואיננה מהווה דיון מחדש בשאלת מידת הדין המגיעה לנאשם.

תפקידה של ערכאת הערעור הוא ביקורת שיפוטית על טעויות קיצוניות כאמור. זאת בעיקר כשאמורים הדברים בערעור שהמדינה מגישה כנגד נאשם שנגמר ונגזר דינו בערכאה הדיונית.

בעניין שבפנינו, אינני מוצא כי מידת העונש שנקבעה סוטה בצורה כה משמעותית מעקרונות הענישה ברמה המצדיקה התערבות ערעורית.

זאת ועוד, הודאת המשיב בכתב האישום המתוקן, היתה במסגרת הסדר טעוןש בו הגבילה עצמה המדינה לדרישת עונש מקסימלי של שישה חודשי מאסר. נתון זה גם הוא מלמד בעד עצמו כי גזר הדין כפי שניתן איננו סוטה בצורה כה קיצונית מהתוואי הרגיל של הדברים.

אשר על כן, ולאור כל הנסיבות והנימוקים האמורים לעיל, ואילו דעתי תישמע, אציע לחברותיי למותב, כי נדחה את הערעור.

י. אלון - נשיא

כב' השופטת אבידע:

נסיבות המקרה הן כמפורט בגזר הדין של בית משפט השלום והאמור על ידי חברי הנשיא.

מדובר בעבירות של הפרות של זכויות יוצרים, אשר כפי שנקבע בפסיקה "הגיעו למימדים רחבי היקף, המביאים לפגיעה חמורה בסחר המקומי כמו גם בסחר הבינלאומי והמחייבים את רשויות אכיפת החוק, כמו גם את מערכת בתי המשפט, להקפיד כי תהיה הרתעה יעילה כנגד עבירות אלה" (רע"פ 1519/03).

נפסק כי ערכאת הערעור אינה מתערבת אלא אם העונש מוגזם לחומרא, או מוגזם לקולא. בענייננו, סבורתני, כי העונש מוגזם לקולא, עד כי מצדיק התערבות ערכאה זו. אין בעונש כדי להשיג את המטרה של הרתעה, כשם שאין בו כדי להשיג את יתר מטרות הענישה.

המשיב, כעולה מהמיוחס לו בכתב האישום בו הודה, עבר את העבירות בקנה מידה גדול, וחזר ועבר אותן לאחר שנעצר והועמד על ידי משטרת ישראל על חומרת מעשיו.